יום ראשון, 24 בפברואר 2013

"מכון שלם" - שליחת ילדים לאימוץ סגור

אל המערכת הגיע דיווח בזו הלשון:

אצלכם בעיר ראשון לציון ...מכון שלם ...ואף אחד לא מדבר..מסכנים הילדים .....ד"ר מרדכי שרי הדיר את הילדה מאמה באמצעות חוות דעת מטורפת שמעידה עליו שהוא לא מוסרי ועל מערכת רווחה דורסנית והרסנית לילדים.
בתיק אחר של ד"ר מרדכי שרי, בניהול השופטת חנה רוטשילד מבימ"ש לעניני משפחה ר"ג, נתן ד"ר שרי החלטה בתיק לשופטת לשלוח שלשה קטינים לאימוץ סגור.
ד"ר שרי מרדכי לא ידע שהדיון בבית משפט נדחה למספר שעות מאוחר יותר ושלח פקסימיליה עם החלטה לבית המשפט, כשבשעה שנקובה בחוות דעת, לא התקיים דיון!
כשעוה"ד משה יצחק אויסדיטשר ועו"ד יפתח תייר – שאלו את ד"ר שרי מרדכי כיצד שלח החלטה לבית המשפט לשלוח את הקטינים לאימוץ סגור כשלא התקיים דיון וכשהוא לא נכח בדיון, תרץ ד"ר מרדכי שרי: "קודם אני נותן החלטה מה שמכתיבים לי פקידות הסעד, ואחר כך אני בודק".
אם ציפיתם שכבוד השופטת חנה רוטשילד, תזדעזע מהגילוי (בכל זאת החלטה ניתנה ע"י מומחה בלי קיום דיון) לפחות כמו עורכי הדין אויסדשטר ותייר – צר לי לאכזבכם. השופטת רוטשילד שימשה חותמת גומי ופסקה לשלוח את הקטינים לאימוץ סגור.
עורכי הדין אויסדיטשר ותייר ערערו למחוזי, שם נתקלו בחותמת הגומי של הרווחה – שטופמן יהודית , שנותנת פסקי דין בתיק, בלי שהיא מנהלת דיון בתיק, וזו פסקה כמו ד"ר שרי מרדכי – אימוץ סגור.......
עדיין לא עצרו את מכון שלם בראשון.מכון שמאמלל ילדים ......השופטת ורדה בן שחר מבימ"ש לעניני משפחה ב"ש: הטילה ביקורת נוקבת נגד ד"ר וייל וד"ר מרדכי שרי ממכון שלם ולא קיבלה חוות דעתם המסולפת. הילדה ניצלה מאימוץ!
by לשכת רווחה גבעתיים • 14/12/2011 • PRINT-FRIENDLY
השופטת ורדה בן שחר מבימ"ש לעניני משפחה ב"ש: הטילה ביקורת נוקבת נגד ד"ר וייל וד"ר מרדכי שרי ממכון שלם ולא קיבלה חוות דעתם המסולפת. הילדה ניצלה מאימוץ!
ה ק ד מ ה :
הפסיכיאטר ד"ר שרי מרדכי ממכון שלם – כותב חוות דעת איומות, נוראיות, דורסניות ומוטות נגד ילדים והוריהם – בלי שהוא בודק את הילדים ואת ההורים!
חוות הדעת השקריות, המסולפות והמזויפות של ד"ר שרי מרדכי הבעלים של מכון שלם, שמוכתבות לו על ידי פקידות הסעד ורובן משולמות לו על ידי רשויות הרווחה, גורמים למקרי זוועה קשים של משלוח ילדים בסיטונאות לאימוץ ומילוי מוסדות הרווחה בילדים ממשפחות מוחלשות, והוצאת ילדים ממשמורת הוריהם בלי שום סיבה.
בתיק אחד של אמא מדהימה מפ"ת (בימ"ש ראשל"צ שופט שמואל בוקובסקי), פסק ד"ר שרי מרדכי החלטה הזויה (שהתקבלה) להעביר קטינה מאמה הטובה לאביה הפדופיל שהוכח כפדופיל שביצע בבתו שהיתה בת 5 מעשים מגונים קשים כולל החדרת עיפרון לאיבר מינה של הקטינה, כשד"ר שרי נימק את חוות דעתו, שהאמא תנכר את הילדה לאבא וכל עוד יש לאבא בת זוג אז הוא לא יבצע בבתו מעשי אינוס . . .
את האמא תייג כזקוקה לטיפול נפשי, בעוד שמדובר באמא טובה, עדינה וכשירה שעובדת כגננת בעירית פתח תקוה, אמא שמעולם לא היה לה עבר נפשי כלשהו והיא כשירה וראויה לגדל את בתה. ד"ר מרדכי שרי הדיר את הילדה מאמה באמצעות חוות דעת מטורפת שמעידה עליו שהוא לא מוסרי ועל מערכת רווחה דורסנית והרסנית לילדים.
בתיק אחר של ד"ר מרדכי שרי, בניהול השופטת חנה רוטשילד מבימ"ש לעניני משפחה ר"ג, נתן ד"ר שרי החלטה בתיק לשופטת לשלוח שלשה קטינים לאימוץ סגור.
ד"ר שרי מרדכי לא ידע שהדיון בבית משפט נדחה למספר שעות מאוחר יותר ושלח פקסימיליה עם החלטה לבית המשפט, כשבשעה שנקובה בחוות דעת, לא התקיים דיון!
כשעוה"ד משה יצחק אויסדיטשר ועו"ד יפתח תייר – שאלו את ד"ר שרי מרדכי כיצד שלח החלטה לבית המשפט לשלוח את הקטינים לאימוץ סגור כשלא התקיים דיון וכשהוא לא נכח בדיון, תרץ ד"ר מרדכי שרי: "קודם אני נותן החלטה מה שמכתיבים לי פקידות הסעד, ואחר כך אני בודק".
אם ציפיתם שכבוד השופטת חנה רוטשילד, תזדעזע מהגילוי (בכל זאת החלטה ניתנה ע"י מומחה בלי קיום דיון) לפחות כמו עורכי הדין אויסדשטר ותייר – צר לי לאכזבכם. השופטת רוטשילד שימשה חותמת גומי ופסקה לשלוח את הקטינים לאימוץ סגור.
עורכי הדין אויסדיטשר ותייר ערערו למחוזי, שם נתקלו בחותמת הגומי של הרווחה – שטופמן יהודית , שנותנת פסקי דין בתיק, בלי שהיא מנהלת דיון בתיק, וזו פסקה כמו ד"ר שרי מרדכי – אימוץ סגור.
מה אפשר לצפות מיהודית שטופמן, ששימשה 13 שנים כיועצת משפטית של משרד הרווחה?
עורכי הדין אויסדיטשר ותייר, האמינו כי צדק צריך לעשות – פנו לעליון – והשופט אליקים רובינשטיין שלח את ההורים לקבל חוות דעת מד"ר הדרה בר, שאמרה לעורכי הדין – כי מדובר בחוות הדעת האחרונה שלה והיא מתכוונת לעשות פעם אחת את מה שהיתה צריכה לעשות כל השנים – לכתוב חוות דעת נכונה וישרה, ופסקה כי יש להשיב את הילדים להוריהם (במאמר מוסגר: ד"ר הדרה בר אמרה לעורכי הדין כי ברור לה שלאור חוות דעתה זו רשויות הרווחה לא יפנו אליה יותר תיקים מאחר והיא לא כותבת את שהם מכתיבים לה).
השופט רובינשטיין פסק כי על רשויות הרווחה להשיב את הילדים להוריהם לאלתר.
תיק אימוץ (ב"ש) 10/07 היועץ המשפטי לממשלה נ' א.א. – שופטת ורדה בן שחר, מיום 16.2.11:
בתיק אימוץ (ב"ש) 10/07 היועץ המשפטי לממשלה נ' א.א. – הטילה כבוד השופטת ורדה בן שחר, ביקורת נוקבת נגד "מומחי" משרד הרווחה ד"ר שרי מרדכי ממכון שלם וד"ר וייל – שהמליצו להשיב לאמא את הילדה בת ה- 13 למשמורתה מאחר ובת ה- 13 מהווה נטל ועול כספי על פנימיות משרד הרווחה, ואילו את הבת הקטנה המליץ מומחה משרד הרווחה לשלוח לאימוץ סגור. השופטת תמהה על פסיקת המומחה ד"ר וייל וכדבריה:
לא ברור לי. כיצד המשיבה מסוגלת לתפקד כאם לילדה בגיל ההתבגרות כשלגיל זה צרכים מיוחדים ובעיות אופייניות, כשלדעתו מסוגלותה ההורית של האם איננה מתאימה לגידול תינוקת וזאת כשהוא מציין שלדעתו את צרכיה הבסיסיים היא תהיה מסוגלת למלא אם כי הוא מטיל ספק שתוכל לעשות זאת לאורך זמן?!
בניגוד לטענה שהשתקפה גם בחוות הדעת של דר' וייל אותם למד מהדיווחים שהונחו בפניו שהקטינה אדישה כלפי אמה, מהדיווחים המאוחרים שנפרסו בפני למדתי עובדות שונות. מצאתי שהאם מגלה כלפי הקטינה חום ואהבה והקטינה מחזירה לה באותה מטבע."
עוד מצאתי בדיווחים שהאם כלל איננה אדישה כלפי הקטינה ,היא משחקת איתה, מקריאה לה סיפורים ולמעשה מתאימה עצמה לרצונותיה של הקטינה ולצרכיה.
כעולה מאותם דיווחים התקיימו לא מעט מפגשים בהם נכחו אחיה של הקטינה וזאת בניגוד לתמונה שהוצגה לפיה הקשר של הקטינה עם אחיה מאוד ספורדי.
את הביטויים לשינויים חיוביים בתפקודה של המשיבה כלפי ילדיה הבוגרים ובמיוחד כלפי בתה ס. הנמצאת בפנימייה מצאתי גם בסקירה המשלים של הגב' אורן מחודש יולי 2007 אלא שהגב' אורן ציינה שגם בעבר בשנת 2003 המשיבה ניסתה להשקיע בקשר עם בתה אך לא התמידה בכך בהתאם לעמדתה:
" המשיבה מצליחה לגייס כוחות ומתמידה במאמצים לפרק זמן קצו ביותר ואך היא חוזרת ליכולות ההוריות הבסיסיות שלה כפי שעולה מבדיקת המסוגלות ההורית
עוד מציינת הגב' אורן בתסקירה שגם בעבר הצליחה המשיבה לגייס כוחות לפרקי זמן קצרים "
אינני רואה פסול בעובדה שמציינות פקידת הסעד וב"כ היועמ"ש בסיכומיה שיש לייחס את השינוי שחל אצל המשיבה להליך המשפטי ולקשר בין המשיבה לב"כ שבחסותו היא מגייסת כוחות ומקפידה להיות בקשר עם ילדיה.
נהפוך הוא,מכך אני למדה שלמשיבה כוחות אותם היא מצליחה לגייס למשך תקופה לא קצרה.

עוד למדתי מעדותה של המשיבה (בעמ' 19) שהיא מצליחה לדאוג בעצמה להסדרת ענייניה הפרטיים לרבות הסדרת זכויותיה לקבלת דירת עמידר, דבר שלהערכתי מצביע גם כן על יכולתה לגייס כוחות ולהתמודד גם ללא תמיכה חיצונית.
אין לי ספק שחל שינוי בהתנהגות המשיבה ביחס לתפקודה כאם בהשוואה לתקופה שבה נכתבו התסקירים הראשונים. לכן אינני יכולה לקבוע בצורה כל כך נחרצת כפי שניסו להציג בפני שהשינוי הוא זמני,תלוי הדיון המשפטי ולמעשה אין כל סיכוי שבטווח הזמן הנראה לעין יחול שינוי במסוגלותה ההורית של המשיבה.
עוד אני מוצאת לציין ולהדגיש שלנגד עיני המומחה דר' וייל בשעת כתיבת חוות דעתו לא היו מונחים הדיווחים מהביקורים במרכז הקשר מהתקופה שבין חודש ינואר שנת 2008 ועד חודש מאי עובר לכתיבת חוות דעתו. למעשה המומחה כלל לא נחשף לאפשרות שחל שינוי בהתנהגות האם לפחות לגבי אותם פרמטרים כפי שעולה מאותם דיווחים ומאלה שלאחריהם.
התרע מזלה של המשיבה שבמועד היחיד שבו צפה המומחה במפגש שלה עם הקטינה המשיבה הייתה חולה. המומחה מציין עובדה זו אך אני סבורה שהרושם שנוצר אצל המומחה במהלך הביקור לא אוזן על ידי הדיווחים העדכניים אותם פרטתי.
יש לציין שלמרות מסקנותיו מציע המומחה שהמשיבה תקבל לטיפולה את בתה הבכורה, בת ה- 13 ותגדל אותה אם היא מעונינת לתפקד כאם ולא את הקטינה, אותה הוא מציע למסור לאימוץ. בין נימוקיו שהטיפול בבת הבכורה מטיל נטל כספי על המדינה. לא ברור לי כיצד המשיבה מסוגלת לתפקד כאם לילדה בגיל ההתבגרות כשלגיל זה צרכים מיוחדים ובעיות אופייניות, כשלדעתו מסוגלותה ההורית של האם איננה מתאימה לגידול תינוקת וזאת כשהוא מציין שלדעתו את צרכיה הבסיסיים היא תהיה מסוגלת למלא אם כי הוא מטיל ספק שתוכל לעשות זאת לאורך זמן?!
האימוץ אצל משפחה טובה ככל שתהיה טומנת בחובה לא מעט בעיות עבור המאומץ, חיזוק לגישה זו ניתן למצוא במאמרה של: ד"ר מילי מאסס, "תינוק על פרשת דרכים", עיוני משפט לא(1) שם מתייחסת המחברת אל תפיסת האימוץ שרווחה שנים ארוכות שהתבססה על הוגי דעות כמו פרויד גולדשטיין וסולניט לפיה אימוץ מהווה פתרון חיובי ופיצוי עבור ילדים שאינם יכולים לגדול אצל הוריהם הביולוגים ושהקשר של ההורות החדשה הפסיכולוגית שנוצרת מהווה תחליף לקשר הייחוס בין הילדים להוריהם הביולוגים קשר שאינו מותיר את סממני ההרעה הנובעים מניתוק הקשר היחוסי.
בשנים האחרונות כותבת הד"ר מאסס הצטברו עדויות של מאומצים מהם עולה שהעילמותם של הוריהם מולידהם מעיבה על חייהם של הילדים המאומצים ולניתוק הקשר הייחוסי השפעות שליליות ארוכות טווח. בעקבות אותם ממצאים טוענת המחברת שמדינות מערביות רבות נוקטות בגישה של אימוץ פתוח לחלוטין.
לאור כל המקובץ לעיל הגעתי למסקנה שאין לקבוע בשלב זה כי אכן התמלאו התנאים שבסעיף 13 (א))(7) להכרזת הקטינה כבת אימוץ ולכן אני דוחה את הבקשה.
בשלב זה הקטינה תמשיך להתחנך במשפחה האומנת.
אני מורה לשירותי הרווחה להרחיב את המפגשים בין האם והקטינה כולל לינה בבית האם, וכן לבנות מערכת יחסי אמון עם האם ולהכשיר אותה לטיפול בקטינה.
ראוי לציין לשבח את זוג ההורים הטובים והמופלאים חיים וויולט חביבי, יבדל"א, שנאבקו שנים רבות ברשויות רווחה אטומות שחטפו את ילדיהם, שדדו את ילדותה של אודליה, ודרסו בברוטליות את זכויותיהם האנושיות הבסיסיות ביותר. רצו לקבור אותם בעודם בחיים. ההורים לא ויתרו. בימים אלה עומלת משפחת חביבי על תביעת נזיקין נגד משרד "הרווחה". בהצלחה!
http://www.youtube.com/watch?v=YlzH0W3YeS8 
שערוריה בראשון לציון ....יש מכון שלם שמס הטלפון 039642623 .הם קובעים פגשות לילדים והורים בגלל שזה עסק פרטי ללא פיקוח .אין להם מקלט ולא ממד ....ואין מי שיבדוק את הסכנה לילדים ...חייב שיסגרו את המכון היום
הורים וילדים חייבים להגיע כי מעורב כאן החלטות בית משפט.

מלכודת מוות ושערוריית שחיתות במועצה האזורית "לב השרון"

הודעה שהגיעה למערכת ויקיליקס ישראל בזו הלשון:

ברצוני להפנות את תשומת ליבך למפגע בטיחותי חמור ביותר ולשערוריית שחיתות המתקיימת בכל היבטיה  מול כל הרשויות הרלוונטיות במושב "גאולים" משק 54 -  שם העסק "ניצן טויס".
בתוקף היותי כקצין בטיחות, נדהמתי לראות כיצד מתקיים מחדל  אשר מהווה עניין של דיני נפשות ומשרת ציבור גדול, ילדים ומבוגרים, הנושא אחריות פלילית בהתהוותו, העשוי בכל רגע נתון להיות מלכודת המוות, אסון והטרגדיה הבאה.
בפנייתי האישית, אשתקד, לכלל הגורמים ברשויות הממשלה, הארציות והמקומיות (מצ"ב מכתב פנייה), אני מגלה, כי אף על פי שפוקדות אותנו טרגדיות דומות כגון "אסון הר הרצל" ו"טרגדיה בספא ארנה" אשר פיקחו אנשים יקרים ותמימים את חייהם, קיימת שחיתות, ניצול מעמד וסמכויות, לנטילת שוחד וטובות הנאה, בתמורה להתעלמות מוחלטת ושיטתית אל מול המפגע במושב גאולים - משק 54, ניצן טויס.
אבקש לציין שוב את סעיפי המפגעים הבודדים שנגלו לעיני, ומבלי שחקרתי את המקרה ליסודו,  
להלן רשימת המפגעים:

א.   קונסטרוקציה המבנה מאולתרת וחלשה - בשל ריבוי תוספות פיראטיות לא קיימת קונסטרוקציה מרכזית מסיבית, אך בכל זאת הוקמה קומה שניה גבוהה לאחסון סחורה מרובה.
ב.    מבנה ארעי ומאולתר - בנוי מאיסכורית טלאים טלאים אשר מהווים מבוך עכברים של חדרים ומובלעות.
ג.     לא קיימות יציאות חירום מהמבנה.
ד.    העדר של מערכת התרעות וכיבוי אש תקנית - מה שיעצים את מקרה האסון הבא.
ה.    חוסר בפתחי אוורור -  לצורך אויר חוזר בשוטף, ובעת חירום לשחרור חום ועשן (תקרה נמוכה).
ו.     סמיכות לפרדס ועשביה - סיכון כפול בעתות הקיץ, ניקוש עשביה וסילוק פסולת ועצמים מסביב למבנה למניעת התקלחות.
ז.     דרך גישה ופריקת רכבים מהחניה צרה מאוד וצמודה למבנה - בעת מקרה חירום ייווצר אסון נוסף בדריסת הנמלטים החוצה מהמבנה וחוסר יכולת של פריקת רכבים (סעיף אשר יעצים את האסון).
ח.    חוסר שילוט הכוונה מואר ותאורת חירום במקום.
ט.   אין הגבלה לכמות האנשים הנכנסת
י.     אין מאבטח בכניסה.
אינני מצפה יותר מראש מועצת "לב השרון" מר עמיר ריטוב, ומהגורמים האחראים במועצה –
יצחק שעתאל, עדי גיא, פנינה אמויאל-משה, צילה הדס, ישורון פרסיק, אסף אריכא, כי יפעלו ויקבלו את ההחלטות הנכונות, מכיוון שכנראה הם חלק מהגורמים להתהוות ויצירת שחיתות פלילית זו.

היום, אני פונה אליך בפנייה חרדה ודואגת, לפני חג הפורים, המייצר תנועת לקוחות מוגברת, כפי שחוויתי בשנה שעברה, לפעול ולהשפיע לסגירת מלכודת מוות זו לאלתר ולמנוע גרימת האסון והטרגדיה הבאה.
מבלי לקשור פנייתי המקצועית זו, בשל חוסר אפתיות ואוזלת ידם של הגורמים האחראים, עקבתי וחקרתי במהלך השנה האחרונה התנהלות עסק זה, ומצאתי כי עסק זה הינו פלטפורמה למכירת מוצרים מזויפים לרוב, דבר הגורם להונאה ומרמה אל מול קהל לקוחות תמימים, ולראיה:
1.       מכירת מוצרים מזויפים מבית מותג "ברצלונה" קישור עבור תביעה בנושא

2.       הפסקת פעילות מצד חברת "קודקוד"  עם "ניצן טויס" בשל מכירת מגוון מותגים מזויפים של  חברה זו.

בשקלול כל הנקודות הללו, החל מהפעלת עסק שלא כדין וללא רישוי מספר רב של שנים, נתינת שוחד לגורמים האחראים בקיומו, וכלה במכירת מוצרים מזויפים ללקוחות תמימים. אני למד כי עסק זה אינו כשר, וכי ישנם פעולות נוספות בלתי כשרות הנגלות מעינינו הציבור התמים.

מי ייתן ונתאחד למיגור תופעה זו ותופעות נוספות במדינה ישראל המתוקנת.
תקוותי שהמכתב הבא ישלח תחת הסיסמא "מושחתים נעלמתם".

מכתב זה נצור עמי, בתקווה שלא יעשה בו שימוש" כנגד" בעתיד, ואף יהווה את "הכתובת על הקיר".



                                                                                                                                בברכה,

                                                                                                                                    אזרח אכפתי ומודאג.

יום שני, 27 בפברואר 2012

דיווח על טיוח שחיתות ועינוי דין במשך 13 שנה

וזו לשון התלונה אשר הגיעה למערכת:


  1. עו"ד שלום כה. ת.ז. 51757607  מרחוב קרן היסוד 19/א ירושלים
  2. יועמ"ש בנק טפחות איציק וולף.
  3. ישראל מאור, ממונה על עסקאות מיוחדים בבנק טפחות ממשמר השבעה.
  4. ניסים ישי, עבד בבנק טפחות ת.ז. 53364667
  5. צבי לבנה, הממונה לשעבר על הגביה בטפחות
  6. רפי בן עטר. ת.ז. 00894600  מי שמשמש כקונה קש של עו"ד שלום כהן
  7. המתווך עובד שליבו. גר בבית זית  נייד 0505279488
  8. עו"ד משה מימרן. ב.כ של בן עטר משרד רח' הלל 16 ים טל 6235858 

אבקש להגיש תלונה כנגד עו"ד שלום כהן מרחוב קרן היסוד 19א' בירושלים.
טל' 026233228 פקס 026249055  ואחרים.
לפי מידע שיש לי השתמש עו"ד כהן בסמכויותיו ככונס נכסים של בנקים והעביר לידיו עשרות דירות של חייבי הבנקים שנאלצו למכור את דירותיהם עקב לחציו וכי פעל בניגוד לחוק על מנת שלא לאפשר לחייבים אלו לסגור את חובם, הכול כד שיאלצו למכור בכינוס, והוא יקבלם במחיר נמוך ממחיר השוק.

כל הבתים האלה היו רשומים על שמו והוא שילם ארנונה עליהם במזומן ומראש בכל השנים.
במרס 2000  רכש לעצמו 3 בתים/דירות
אפריל 2001 היו ברשותו 6 בתים/דירות
מאי 2002 היו על שמו 10  בתים/דירות
ביוני 2003 היו לו 9 בתים/דירות
ביולי 2004 על שמו 11 בתים/דירות.
לבד מזאת הגיעו אלי לאחרונה מסמכים אוטנטיים של עירית ירושלים בהם מופיע שלום כהן כבעלים של בתים שהיו בכינוסיו, ויש כאלה רבים.

הנה לאחרונה הגיעו אלי מסמכים אוטנטיים של נכסים מכינוסיו שהעביר בעלות עליהם על שמו :
1.

2.
3.





להמחשה, ומעל לכול ספק כי מדובר בפשע חמור ובהעלמת הכנסות בהיקפים אדירים. הנה קטעים מתמלול שיחות ביני לבין הממונה על הגבייה בבנק טפחות מר יוניסי אורי.
הממונה על יוניסי הוא ישראל מאור כשסירב ליעקב פרי,  "אנו יורים לעצמנו ברגל"

  1.  

  1.  


  1.  


  1.  


  1.  



6.


7.

אני עליתי על הקנוניה הזאת, מאחר ובתמימותי חשבתי כי יש לי פיגורים בתשלומי המשכנתא. וככזה הבאתי קונה לביתי שבצור הדסה בסך 690.000 $. כדי לשלם החוב -כל המשכנתא= 150.000$] וללכת לחווה שקיבתי בדרום להמשך חיי. אולם כונס הנכסים עו"ד שלום כהן [שכאמור בדיעבד לא קיבל אישור כלל מהבנק למכור את ביתי. ראה קטעי תמלילים כאן.] בשיתוף איצ'ק וולף וצבי לבנה ופקיד הבנק ניסים ישי, עשו יד אחת למכור ביתי דווקא ב 385.000$ לאיש הקש רפי בן עטר וב.כ. עו"ד משה מימרן.

בטוח אני כי אם תחקרו את החבורה הזאת תגלו הרבה מאוד מיליונים שעברו מיד ליד ללא ידיעתכם. אני רק עוד נפגע אחד של הקנוניה הזאת שלא וויתר, ועדיין נאבק בהם . כמוני יש רבים שאכלו אותה בשקט.

נודע לי גם, כי הבנק שמזדכה אצלכם על כאילו חובות אבודים, ממשיך לדרוש חובות אלה דרך כונס הנכסים, וכאשר כספים אלה מתקבלים הם נדונו לחלוקה מתחת לשולחן בין החבורה.

א.             בסעיף 13 לחוק הנאמנות, שזה לשונו:
"איסור טובת הנאה
(א) נאמן לא ירכוש לעצמו או לקרובו נכס מנכסי הנאמנות או כל זכות בו, לא יפיק לעצמו או לקרובו טובת הנאה אחרת מנכסי הנאמנות או מפעולותיה, ולא יעשה דבר שיש בו סתירה בין טובת הנאמנות לבין טובתו שלו או של קרובו.



יום שישי, 3 בפברואר 2012

רוצה לחשוף שחיתויות בעצמך?

שלח לנו מייל ותוכל לפרסם בעצמך בויקיליקס ישראל תחת זהות חדשה

יום חמישי, 2 בפברואר 2012

פרוטקציה=שוחד

גורם משפטי בכיר מאד הפנה את תשומת לב מערכת ויקיליקס ישראל אל הדברים הבאים. ראו גם בקישורים למטה בלינק המצורף. הדברים מופיעים גם כאן.
יש לזכור כי פרוטקציה הנה שוחד חמור מאד.
מן הדבר עולה כי רוב ה"שופטים" המכהנים כיום נבחרו על ידיד מתן שוחד, ללא קשר לכישוריהם.

יום רביעי, 1 בפברואר 2012

ה"דיין" אליעזר איגרא מוציא צו מאסר בלתי חוקי בעקבות שחיתות וקשרים אישיים

למערכת ויקיליקס ישראל הגיע דיווח על מקרה נוסף של שופטים ודיינים הנוהגים בשחיתות, בריונות ובניגוד לחוק.

נשואי הפרשה:
1. ה"דיין" אליעזר איגרא מבאר שבע
2. עו"ד גילה נפתלין, בת של דיין ידוע בירושלים, ייצגה את האשה בפרשיה דנן.
3. ה"שופטת" גאולה לוין.
4. צילה צפת, "שופטת" "בית המשפט" המחוזי בבאר שבע.
5. ה"דיין" דרשביץ מבאר שבע

פרטי הפרשה:
בתאריך 17/5/2010 חטפה האם את שני בניה מספרד לישראל. לאחר תשעה חודשים ביקש האב מבית המשפט להחזיר את הילדים החטופים בהתאם לאמנת האג. לצדדים נקבע דיון. היות והאב לא יכל להגיע ארצה משום שהמתין לקבלת אזרחות ספרדית, ביקש האב לבצע את הדיון בשיחת וידאו כמקובל במקרי חטיפה. האם הגישה התנגדות לשיחת וידאו וההתנגדות כמובן התקבלה ע"י גאולה לוין, וזו דרשה את הגעתו ארצה לדיון. האב הגיש בקשת רשות ערעור בפני צילה צפת, הידועה בפשעיה באפלייה מגדרית ופוגעת באופן שיטתי באבות וילדים, והיא כמובן דחתה את בקשת הרשות לערעור. אפילו רשות לערער האב לא קיבל.
ובכן אולץ האב להגיע לישראל. הדיון התקיים בתאריך 31/5/2011 בבית המשפח לענייני משפחה בבאר שבע. ולהפתעת האב, מיד בתום הדיון הוא נעצר ע"י שומרי בית המשפט, אשר בידם צו מאסר החתום ע"י אליעזר איגרא, מיום האתמול. הצו דרש לאסור את האב ולמחרת להביאו בפני בית הדין, אך לא כלל את סיבת המאסר.
לאחר לילה טראומתי בבית הסוהר ובוקר במכלאות בתי המשפט, הועבר האב בצהריים לבית הדין הרבני כאשר הוא אזוק בידיו וברגליו ומלווה בשלושה שומרים. האב הובא לפני דרשביץ ושאל אותו מה סיבת המאסר. דרשביץ חמק מתשובה אך לאחר שהאב התעקש הוא אמר שיש לבית הדין סמכות לפעול בכל דרך במקרה של חשש עגינות. הובהר לאב שאם לא יחתום על הגט באופן מיידי, הוא יישלח בחזרה לכלא. יודגש כי הליך הגירושין היה ביוזמת האב. הדבר אשר לאב היה חשוב יותר מכל הם כמובן הילדים, אך מה שהיה חשוב לבית הדין זה הגט, ולכן יצא שחתימת האב על הגט נסחטה ממנו לפני שניתנה לו הזכות הבסיסית לעגן את זכותו ההורית וזכויות ילדיו לאביהם. כתוצאה מכך האב מנותק מילדיו כבר תקופה ארוכה.

יודגש, כי צו המאסר שהוצא איננו חוקי בעליל. האב מעולם לא נדרש להופיע בפני בית הדין, וממילא לא ברח משום דיון, ולכן אין שום יסוד לחשוש לעגינות האשה, מה גם שחשש כזה אילו היה איננו יכול להפקיע את זכויות האדם היסודיות של האב ושל הילדים.
בנוסף, היה בתוקף צו עיכוב יציאה אשר מנע מן האב לשוב לביתו בספרד.
יצויין כי לו עוד בבית המשפט היה מקבל האב זימון להתייצב למחרת בבית הדין הרבני, פשע המאסר הבלתי חוקי לא היה מתבצע. במקום לקבל זימון לדיון, האב קיבל ישר פקודת מאסר.

רק לאחר זמן רב הושלמה התמונה. נפתלין, המייצגת את האם, היא בתו של רב ידוע, דיין בירושלים אשר מן הסתם מכיר את אליעזר איגרא מקרוב.
עוד יצויין כי מעבר לפגיעה האנושות באב ובילדיו המתוארות כאן, האב עבר התעללויות רבות מצד המערכת כגון עיקול דירתו ע"י ההוצל"פ בניגוד לחוק, וזאת ע"י נפתלין ונסיונותיה לסחוט את האב לוותר על זכויותיו וזכויות ילדיו.

במדינה מתוקנת, ה"שופטים" וה"דיינים" האלו היו כבר יושבים בכלא, ובוודאי לא ממשיכים בתפקידם.

מערכת ויקיליקס ישראל מודעת היטב לפשעיהם של בתי הדין הרבניים, וקוראת לגולשים לשלוח לה חומרים נוספים על מנת לתקן את המצב הבלתי נסבל.

יום שלישי, 31 בינואר 2012

ציון אמיר מודה בנכונות הפרסום

היום הגיעה למערכת ויקיליקס ישראל פניה מעו"ד ציון אמיר אשר כותרתה "פרסום פרטי שרה טל", וזה תוכנה:

1. הנני להביא לידיעתכם כי הפרסום שהופיע באתרכם ביום 29 בינואר 2012 (הלינק הנדון: http://israelwikileaks.blogspot.com/2012/01/blog-post.html), נעשה בניגוד לחוק, הואיל והוצא צו איסור פרסום גורף על כל המעורבים בפרשה זו.

2. הנני פונה אליכם ודורש להסיר באופן מיידי את הפרסום הנ"ל, שאם לא כן ינקטו מרשיי בצעדים משפטיים כפי שימצאו לנכון.

אין בפניה זו כיד לגרוע מזכויות מרשיי לתבוע נזקיהם בגין פרסום אסור זה.

בתודה מראש,

ציון אמיר, עו"ד.


תגובת ויקיליקס ישראל: 
עו"ד אמיר "שכח" כי צו איסור הפירסום אשר קיומו נטען צריך להגיע לידי כל מי שמעוניינים שיחול עליו הצו. רכילות איננה מהווה המצאה כדין. פרסום בעיתונות - כנ"ל. נראה לכם שעו"ד הכולל איום סרק במכתבו הוא עבריין אתי לכאורה? ואם אותו עו"ד מכהן כנשיא בי"ד משמעתי מחוזי, מי יעז להתעסק עימו? האם לעו"ד שכזה נתונות פררוגטיבות פרקטיות שאינן כתובות עלי ספר?
מערכת ויקיליקס ישראל חוזרת וקוראת לכל בעלי התפקידים הבכירים לעשות הכל על מנת לבער את נגע השחיתות ופשעי המערכת נגד אזרחיה, בראש ובראשונה בבתי המשפט.